המאה ה -21 כבר כאן, אתם מוכנים ?
עידן חדש של שינויים מואצים
אנו חיים בתקופה של תמורות עצומות - עידן הגלובליזציה. יתכן שהשינויים שעוברים על המין האנושי בזמנים עכשוויים, אף קיצוניים יותר מאלה שליוו את המאורעות הגדולים ששינו את פני העולם וחיי המין האנושי,לאורך כל הדורות, כגון "המהפכה הצרפתית " "המהפכה התעשייתית השנייה" של אמצע המאה ה – 19, או את השינויים הפוליטיים והמבניים שנגרמו עלידי תקופת השפל הכלכלי ומלחמות העולם הראשונה והשנייה, ששינו את העולם בצורה דרמטית.
דבר אחד בטוח: נכונו לנו שנים ארוכות של שינויים מרחיקי לכת. השינויים אינם כלכליים בעיקר, והם גם אינם טכנולוגיים בעיקר. אלה שינויים בנתונים הדמוגראפיים, בחברה, בפילוסופיה, בפוליטיקה ויותר מכל בהשקפת העולם.
מעטים הם הדברים שמוסיפים להיות ודאיים.
ניתן לנבא בביטחון רב שחלק גדול מהמוסדות המובילים היום, בכל תחום, אם בעסקים ואם בתחום החינוך והבריאות, מוסדות הממשל והשלטון, המוסדות הפיננסיים, התעשייה והשירותים, עשויים לא להיות קיימים בעוד 30 40 שנה במבנה ובאופי הנוכחיים. אלא שישרדו את עידן השינויים הגדולים יהיו שונים לחלוטין ורבים מהם לא ישרדו כלל.
גם הניסיון לנבא מה יהיו השינויים גם הוא נדון לכישלון. לא ניתן לצפות מה יהיו שינויים אלה, עד כמה קיצוניים יהיו וכיצד יראה העולם.
חומר למחשבה
בשעה שגוטנברג הציג את הדפוס ב 1455 הייתה באירופה תעשיית מידע ענפה. הכנסייה ומערך המנזרים שלה הפרוסים ברחבי אירופה הייתה קרוב לודאי המעסיק הגדול ביותר בעולם בזמן ההוא. חלק מההערכות אומרות שברחבי אירופה עסקו יותר מ – 10000 נזירים, שעבדו שישה ימים בשבוע, מבוקר עד ערב, בהעתקת ספרים בכתב יד. התפוקה השנתית של נזיר כזה הייתה כ 1300 עמודים כתובים בכתב יד. 50 שנים אחרי כן, עם המצאת הדפוס כל הנזירים האלה נהיו מובטלים!
כשפותח והוצע לשוק המקרר החשמלי הראשון, הגיבה תעשיית הקרח בשיפור של 300% בדרכי החיתוך, הייצור, האחסון, ההובלה וההספקה ! אבל זה לא עזר להם בסופו של דבר - המקרר החשמלי ניצח!
ב 1970 פעלו בשוויץ 1,600 חברות ייצור שעונים שפרנסו ברווחה 90,000 עובדים, ובאותה תקופה שוויץ שלטה ב 90% של שוק השעונים העולמי, תוך 10 שנים נסגרו מחצית החברות ו 50,000 בני אדם איבדו את מקום עבודתם.
הטכנולוגיה
חזרה לימינו : הטכנולוגיה הפכה בהדרגה לגורם דומיננטי המוביל רבים מהשינויים. הדבר החשוב והמעניין בנוגע לטכנולוגיות החדשות, הוא, שהן אינן מתקיימות עוד במקביל, אלא, שהן מצטלבות זו עם זו כל הזמן. תגלית טכנולוגית בתחום / ענף מסוים מביאה למהפכה בתחום / תעשיה / ענף אחר. כל הזמן קורה שטכנולוגיות חיצוניות כאלה, מאלצות תעשיה מסוימת ללמוד ולאמץ ידע חדש שמשנה לגמרי את דרך החשיבה בה, עד שלעתים הן צריכות להמציא את עצמן מחדש.
מהפיכת המידע והתקשורת
מהפיכת מידע חדשה הולכת וצוברת כוח ותאוצה. במשך כ 50 שנה התמקדה טכנולוגיית המידע בנתונים: איסופם, אחסונם, העברתם והצגתם. בשנים האחרונות החלה מהפיכת המידע החדשה - שמגמתה "להתערב" יותר ויותר במידע עצמו. השאלות "מהי משמעותו של המידע ומהי מטרתו?" והמענה להלן מוביל במהירות עצומה להגדרה מחודשת של משימות, תפקידים וכמשתמע מכך – הגדרה מחודשת של המוסדות המבצעים אותן משימות.
אסור לשגות באשליה, שמהפיכת המידע החדשה תסתפק בכך שתהפוך את האינטרנט בהדרגה לאמצעי התחבורה המרכזי של הכלכלה החדשה, בו המידע, עובר במהירות האור מקצה העולם לקצה האחר; הוא זמין בכל עת וקצב זרימתו ועלות הפצתו פוחתים כל הזמן .
מהפיכת המידע הנוכחית עשויה להשפיע על כל אורחות החיים באופן קיצוני. אם נתבונן בהיסטוריה, נלמד שאנו נמצאים בעצם, בעיצומה של מהפיכת המידע הרביעית בתולדות האנושות:-
מהפיכת המידע הראשונה לפני 5000 – 6000 שנה – המצאת הכתב.
מהפיכת המידע השנייה – לפני כ 4500 שנה - המצאת הספר.
מהפיכת המידע השלישית לפני כ 500 שנה – המצאת הדפוס ע"י גוטנברג .
ואם נפיק לקח מההיסטוריה, כנראה שמיועד למהפכת המידע הנוכחית תפקיד הרבה יותר מרחיק לכת משאפשר לדמיין או לשער!
השפעתה של מהפיכת המידע השלישית לפני כ – 500 שנה לא הייתה רק מבחינת משמעות הפצת המידע, אלא, שהיו לה השלכות אחרות: כלכליות וחברתיות אדירות! ומבחינת עלות הפצת המידע (בדיוק מה שקורה עכשיו בקצב וממדים גדולים פי כמה וכמה) המחירים צנחו צניחה עצומה. עד מהרה שינתה מהפכת הדפוס גם את המוסדות ובכלל זה את מערכת החינוך. שינויים שאינם כלכליים אינם ניתנים למדידה כמותית, אך ברור לחלוטין, שההשפעה של מהפיכת האינטרנט ( מהפיכת המידע הרביעית בהיסטוריה האנושית) על החברה, החינוך והתרבות, הדת, הינה, ללא ספק, גדולה ומהירה לא פחות, אם לא גדולה פי כמה, מהשפעתה של המהפכה שהתחוללה עם המצאת הדפוס לפני כ – 500 שנים.
מהפיכה מחשבתית ותרבותית
בזכות התרבות האינטרנטית ופתיחות כל העולם לכל העולם, הופך האדם בהדרגה להיות בבואה של הגלובוס ולא רק, כבעבר, רק של סביבתו המיידית. בני אדם נוטשים בהדרגה את החשיבה הקווית האוקלידית / ניוטונית במסגרתה הכול עובר בצורה קווית וחד כיוונית ובירוקרטית הנסמכת על ניירת ובמקומה באה החשיבה הדיגיטאלית, המאופיינת עלידי תפוצה רב ממדית, רב ערוצית – ווירטואלית ומהירה.
חשיבה מעתיקה וחשיבה יוצרת
הפסיכולוגיה התבניתית מבחינה בין שני סוגים של חשיבה, שבהם משתמשים בפתרון בעיות. חשיבה מעתיקה (Reproductive ) וחשיבה יוצרת ( Productive ). פתרון בעיה בדרך העתקה פירושו החלת חוקים או ידע מניסיון העבר בפתרון בעיה חדשה. בחשיבה יוצרת הכוונה לניסיון לפתרון בדרך חדשה. דוגמה קלאסית לחשיבה יוצרת מובאת בספרו של ורטהיימר המספר על המתימתיקאי גאוס. כאשר היה בן 6, ביקש המורה לחשבון מהתלמידים לפתור את הבעיה הבאה:
מהו סכום הספרות: 10 + 9 + 8 + 7+ 6 + 5 + 4 + 3 + 2 + 1
בעוד שאר הילדים היו עסוקים בחישובים, הצביע גאוס ואמר שמצא את הפתרון. כאשר שאלו המורה בפליאה כיצד הגיע לפתרון מהר כל כך ענה הילד: אם הייתי מחבר 1 ועוד 2 ועוד 3 וכך הלאה, הפעולות היו נמשכות זמן רב מדי, הייתי יכול לטעות. שמתי לב ש – 10 + 1 שווים 11, וש- 9 + 2 שווים גם כן 11, וכן הלאה. מכאן שעלי לחבר את המספרים כך:
כל חיבור של צמד ספרות שווה ל – 11, וחמישה צמדים כאלה הם 55. דוגמה זו מצביעה על היכולת הגלומה במחשבה האנושית לגשת לפתרון בעיות בדרך חדשה ומקורית.
שינויים דמוגראפיים וחברתיים מרחיקי לכת
קיימות מספר מגמות חברתיות, דמוגרפיות, גיאופוליטיות שכבר מתרחשות וקשה עד מאוד לשער את מידת השפעתן. מה שברור שמתחוללת מהפכה ענקית (רעידת אדמה של ממש) מתחת לאף שלנו.
צניחת שיעור הילודה בעולם המתועש היא הוודאות החדשה החשובה ביותר, ולו רק משום שאין לה תקדים בהיסטוריה כולה. מדינות כמו: יפאן, פורטוגל, ספרד, דרום צרפת, איטליה, יוון, – מידרדרות במהירות לעבר התאבדות לאומית קולקטיבית לקראת סוף המאה ה –21. עד אז עלולה אוכלוסייתה של איטליה, למשל לצנוח מכ-60 מיליון היום , לכ-20 מיליון איטלקים וכמה מיליונים מהגרים בעיקר מצפון אפריקה.
אנו חוזים בשינוי מגמה – מאז 1400 האוכלוסייה במערב גדלה בהתמדה והחל מ –1700 ואילך קצב גידול האוכלוסייה במערב גדל עוד יותר, למעט תקופת האטה קצרה אחרי מלחמת העולם השנייה; היום המגמה הפוכה, האוכלוסייה במערב הולכת וקטנה, והאסטרטגיה של הארגונים והעסקים, צריכה להביא בחשבון, היום, הנחה שונה לחלוטין – אוכלוסייה ההולכת ופוחתת, ובמיוחד אוכלוסיית הצעירים המצטמקת. תוחלת החיים הולכת וגדלה וגידול מתמיד במספר הקשישים. התפלגות האוכלוסייה חשובה לא פחות מהמספרים הכוללים - האוכלוסייה המזדקנת, מעסיקה את הפוליטיקאים, כלכלנים וידרשו פתרונות מקוריים, חדשניים, מהפכניים ולעיתים מהלכים לא פופולאריים, כמו העלאת גיל הפרישה, עידוד מבוגרים לעבוד גם אחרי גיל הפרישה הרשמי.
יש פה לצד הסכנות והבעיות, גם צד חיובי והזדמנויות חדשות – שוק של מבוגרים/קשישים עם צרכים מיוחדים, מה עוד שבדרך כלל ההכנסה הפנויה של מבוגרים גדולה מזו של הצעירים. במקביל אין חידוש במיוחד בגידול האוכלוסייה בעולם השלישי, קצב הגידול דומה לזה של העולם המפותח מלפני 100 שנים ! מצב עניינים זה יוצר ניידות הגירה ומעבר של קבוצות הולכות וגדלות של אוכלוסיות מארצות ומיבשות, בעיקר מארצות העולם השלישי, לארצות התעשייתיות והמפותחות.השינויים בחלוקת ההכנסה הפנויה חשובים לא פחות מהשינויים במבנה האוכלוסייה. במאה ה- 21 היו ל 4 סקטורים תרומה מכרעת לצמיחה – [1]הוצאות הממשל עם דגש על הוצאות לביטחון/צבא/חימוש. [2]הוצאות לטיפול ואשפוז רפואי. [3]חינוך. [4] פנאי( חלקו של הפנאי בצמיחה העצומה שווה לחלקם של שלושת הנותרים גם יחד !! והמגמה שעובדים פחות שעות ויש יותר זמן לפנאי, בוודאי תימשך). משום כך, המגמות ב –4 הסקטורים הללו הן הדבר הראשון שהאסטרטגיה צריכה להתייחס אליו, ואין ספק שכל הארבעה ישתנו מאוד בעשורים הקרובים. שינויים נוספים כבר משפיעים על כל אורחות החיים וילכו וישפיעו יותר ויותר : [1] שינויים בביקושים ובהרגלי הצריכה. [2] הופעתם של מקצועות ועיסוקים חדשים.[3] ההשכלה נחלת הכלל, לומדים כל החיים, נלמדים מקצועות חדשים. [4] החיים במרכזים עירוניים גדולים יוצרים בעיות בלתי נסבלות , התוצאה, חידוש וחיזוק המגמה של הגירה ויציאה לפריפריה. [5] האזרח של העולם החדש, משכיל יותר, עצמאי יותר, בזכות מהפיכת המידע (האינטרנט) המידע זמין בלחיצת כפתור. הכול נמצא כאן ועכשיו.הגיוון וההיצע עצום. [6] מגוון האפשרויות רב ביותר וגדל כל הזמן , כתוצאה מכך, מעמדם של המומחים והאמון בהם מתרופף. תחומים רבים שנחשבו מעוז המומחים ואנשי המקצוע לובש צביון קמעונאי.מצטמצם באופן ההדרגתי הפער בין היצרן לצרכן וערוצי שיווק מסורתיים נעלמים, השוק הופך בהדרגה לשוק ללא מתווכים!
כלכלה חדשה
כנראה שחוקי הכלכלה שעל פיהם פועל היום עולם העסקים, מאבדים מתוקפם הבלעדי וחוקי כלכלה חדשים נוספים אל המסורתיים.העולם מוצף ב"כסף וירטואלי", כלומר בנזילות שאין בגינה השקעה רווחית, לכן , כל מדינה מוצפת בכסף, אם הוא אינו מושקע ברכוש, בעסקים, במפעלי ייצור או שירותים, אלא מוחזק בצורה נזילה בהשקעות בלתי יציבות "תיקי השקעות", רק למדינות מועטות יש במאזן התשלומים שלהן עודפים כדי לשלם ריבית על אותן השקעות, לא כל שכן לממש אותן אם הערכים
השתנו. משמעו, כל מטבע בכל מדינה נתון לרחמיהן של תנודות מוניטאריות קצרת טווח, שלעיתים אין מאחוריהן כל היגיון, וההשלכה היא שכל העסקים, גם אם הם מקומיים ואינם עוסקים בייבוא/ייצוא, נמצאים בתוך הכלכלה העולמית וחייבים ללמוד לנהל את החשיפה המטבעית שלהם.
השינוי כדרך חיים
במצב שבו אין דבר קבוע זולת השינוי, ראוי לאמץ את הגישה המתייחסת אל אי הוודאות כחלק מהנורמה של ההוויה. היצור האנושי הוא בעל יכולת להשתנות יותר מכל בעלי החיים. השינוי הוא תהליך פיזי, שכלי, פסיכולוגי, רוחני ונפשי; למרות שפסיכולוגים רבים טוענים, כי הטבע האנושי מתנגד לשינוי, הניסיון מלמד כי רבים האנשים האוהבים אותו, השינוי מגלם ומבשר את העתיד. וחוץ מזה, הרי שאין ברירה, השינוי הוא העתיד ! זה עשוי להיות קשה לאנשים רבים, כרוך בסיכונים, לעתים כואב, ומחייב מאמץ כלכלי, נפשי ופיזי רב – אבל זה הכרח המציאות; ראוי לעשות את המאמץ, ולהפוך את האי וודאות למקור עצמו של הביטחון העצמי. מתוך הספק, אי הסדר, הבלבול, הניגוד, אי הוודאות ולעתים הכאוס, יש לשמור על קור רוח ולטפח את הרגשת הביטחון העצמי המעוגנת היטב ב "חכמת אי הוודאות". דרושה "עין סינית" – משמעו, פיתוח היכולת להסתכל על דברים מזווית אחרת – מה שרואים ממרומי גורד השחקים שונה בתכלית ממה שרואים כשעומדים בתחתיתו של המגדל. יש לנו היכולת!
דמיינו לעצמכם אדם שיש לו כספת פלא שבכל פעם שהוא מרוקן אותה, היא מתמלאת מאליה בכסף חדש. במשך שנים הוא היה פותח אותה בכל בוקר – מרוקן אותה ולמחרת היה מגיע ומוצא אותה שוב מלאה בכסף. אלא – שיום אחד, כשהוא הגיע כדרכו לפתוח את הכספת, מסתבר שאינו יכול – קוד הפתיחה התחלף! אם רצונו לזכות שוב בכסף המתחדש, עליו ללמוד את הקוד החדש ! לא רק זאת – אלא מסתבר, שבמאה ה-21, קוד הפתיחה של הכספת המלאה, מתחלף מעתה- כל יום!!!
יועץ הניהול האגדי פיטר דרוקר אמר : "מי שמשתמש בידע של אתמול בשוק של היום יתכן ומחר הוא לא יהיה קיים . .". ועוד ציטוט מפיו של דרוקר :" כאשר שיעור השינוי בתוך הארגון נמוך משיעור השינוי בסביבה בה הוא פועל, הרי שסופו קרב.."
"כמו שהנחש משיל עורו – עלינו להשיל מעלינו שוב ושוב את עברנו".
ברמת האדם הבודד, הפרט, ראוי לאמץ את תחושת המתחיל להיות "תלמיד הדרך "."תלמיד הדרך" הוא אדם בעל יכולת לקלוט דברים כהווייתם מבלי להיות "מוגבל" על-ידי ניסיון העבר, דעות קדומות, מחשבות. עם "תחושת המתחיל" אפשר לפעול ללא היסוס, ללא ספקות, ללא עכבות, פעולה טהורה ולהיות "תלמיד הדרך". "תלמידי הדרך" אף פעם לא חשים עצמם כידענים, הם מרוכזים, כל כולם, בעשייה העכשווית שלהם, הם אינם משותקים בשל הפחד שמא לא יעשו כמיטב יכולתם, הם אינם עוסקים בהשוואה בין עבר להווה, בינם לבין אחרים – הם פשוט באים "רכובים על גבי המצב". והארגונים, עליהם לאמץ את היותם "מובילי שינוי". לארגונים של השלטון המרכזי והמקומי, הבריאות, החינוך ובוודאי הארגונים העסקיים, תפקיד מרכזי ב "תרבות אי הוודאות והשינוי" , אלה מהם שלא ישכילו להבין ולהפנים זאת ולא יאמצו לעצמם כמשימה מרכזית שלהם להיות מובילי שינויים – לא ישרדו! ארגונים מובילי שינוי רואים באי הוודאות ובשינוי המתרחש – הזדמנות. הם לא מחכים "שזה יקרה להם" הם יוזמים את השינוי, ממיינים שינויים אפשריים ובוחרים בשינוי הנכון, קובעים בעצמם את העוצמה, הקצב והתזמון המתאים להם – "ממציאים את עצמם מחדש" – ומנצלים זאת להתחדשות ולתנופה.
" לא הגדולים הם שיבלעו את הקטנים, אלא המהירים הם שיביסו את האיטיים"
ב מאה ה-21, ישרדו, יפרחו ויצמחו ארגונים שיסגלו לעצמם את התובנות הבאות:[1] הארגון לומד, מסתגל – עובר לפרדיגמה חדשה שבמרכזה אימון והעצמת מנהלים להיות "מובילי שינוי".[2] שינוי המבנה ההירארכי ומעבר לארגון מודולארי. [3] ארגון צוותים לרוחב הארגון. [4] ארגון רשתות של מומחים. [ 5] טיפוח ההסתגלות לשינוי. [6] העצמה של עובדים. [7] מהר – חשיבה מהירה- תגובה מהירה- תהליך קבלת החלטות מהיר – יוזמה ותגובה לשוק מהירים – שימור תנופת המהירות!. [ 8 ] חשיבה גלובלית – עשייה מקומית. [9 ] מי שישכיל לזהות ראשון את הצרכים המיוחדים של האדם החדש בכלכלה החדשה, יישר מבט אלי השווקים החדשים האדירים הנפתחים, ידאג לפתח בעזרת היצירתיות שלו – פתרונות מתאימים, קומפקטיים, פשוטים, זולים, מודולאריים ווירטואליים – ישרוד.
ידרשו גם השקעות עתק ביישום הטכנולוגיות החדשות, בעיקר בהקמה והפעלה של מערכי שיווק וירטואליים / דיגיטאליים / אינטרנטיים חובקי עולם אל הלקוח, בכל מקום בגלובוס. ידרשו בריתות, שותפויות, מיזוגים ומיזמים משותפים – לא רק בתוך הענף אלא עם גורמים כלכליים / עסקיים ושחקנים גלובליים. אנחנו נהיה עדים למיזוגים, שותפויות ובריתות שיחברו את בעלי ההון מחד, בעלי הטכנולוגיה מאידך, עם מי שיש לו נגישות וזמינות למידע ולמאגרי הקונים הפוטנציאליים.
תפקיד המנהל כמוביל שינוי
החברות הזריזות של ימינו אינן יכולות עוד להרשות לעצמן להעסיק גדודי מנהלים שיחליפו ביניהם ניירות, יחתמו על אישורים, ויעסקו מירב זמנם בפיקוח ובקרה אחר הביצוע. למנהל הקטן והמיושב בדעתו שכופה את רצונו ודרכו השמרנית לפעול בחוסר סבלנות על אנשיו, אין מקום בעולם התזזיתי של היום. רבים חושבים שהתפקיד המסורתי של המנהל איבד מחשיבותו. המנהל היום, נחשב, לכאורה, למכשול בפני מהירות, גמישות, חדשנות וזריזות הנחוצים לארגונים על מנת להתמודד עם האתגרים של העידן החדש בו אנו חיים. העולם הנוכחי הוא מהיר מידי, מלהיב מידי ומסוכן מידי בשביל מנהלים מהסוג הישן. לעניות דעתי, לא כך הוא, העידן החדש מציב בפני המנהלים של היום אתגרים גדולים וחדשים. המנהלים ממלאים תפקיד חשוב עד מאוד, תפקיד חיוני ומובהק בעיצוב וביסוס כוחו ועוצמתו של הארגון, המבוסס יותר ויותר על כישרונותיהם של עובדיו ופחות על נכסיהן הפיזיים. יש לצפות ממנהל מכירות במאה ה21 , שיתאים עצמו, את גישותיו והתנהגויותיו לעידן החדש, כאשר במסגרת עיסוקו יידע להיות "סוכן של שינויים" שיודע להעצים ולרתום את עובדיו(אנשי המכירות) לדרך החדשה שתאפשר לארגון, לא רק לשרוד, אלא לפרוח,לנצל את ההזדמנויות הגלומות בעתיד של שינויים, לצמוח וללבלב, בסביבה החדשה ההולכת ומתהווה.
פרק מתוך ספרו החדש של גלעד גלבוע " לנהל אנשי מכירות " שיצא לאור בחודש ינואר 2009.
